FANDOM


דף זיכרון ליובל אשל עריכה



צחוק צחוק אבל.. עריכה

פעם הלכתי עם יובל לטיול צעקות בשדות של הקיבוץ ממנו כמובן חזרנו צרודים. צעקנו אחד על השני הכפשנו אחד את, עשינו אחד מהשני "כאלה קטנים".. היה משחרר וטוב..(עופר)


יובל אהב לחכות את בנימין חכלילי בנאומו "ראי אדמה" אשר היה מקריא פעם בשנה, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, בגן ההנצחה הקיבוצי, לקול סונטת ליל ירח.


יובל לא היה חייל קרבי.

יובל אהב קולה.... ונובלס, לייט כמובן. ילד אבוד בגוף של גבר צעיר. תמיד תהיתי את מי הוא מנסה להצחיק יותר- אותנו או את עצמו? כל תשובה שלא תיהיה... מי יכול להישאר אדיש לשמע החיקוי של קרטמן מסאות' פארק? אני אישית... צוחקת רק מהמחשבה על זה.