FANDOM


סינופסיסעריכה

הרבה סודות אבדו עם מותם של מיליוני בני אדם באירופה הנאצית. אך לא הסוד של דויד. זהו סיפורו של יודנראט שהיטלר העריץ.

להיטלר יש קשר חשאי עם דויד, יודנראט, שטורם לו עצות אסטרטגיות. היטלר נקשר לדויד בלב ובנפש ולא מוכן לוותר על ידידותם הוא חש שהמלחמה תלויה בהחלטות של דויד. דויד נשוי למרים ואבא לדנה הוא נקרע בין נאמנותו לעמו למשפחתו ולהיטלר שנותן לו את חייו. לדויד יש קשר מיוחד עם עבדול, נער שחור במחנה הריכוז, הוא מצילו מיד הגרמני אך מתחייב להופיע איתו במשתה הגרמני. בהופעה יורה היינריך, גרמני שתוי בעבדול ודויד לא יודע את נפשו. דויד נמצא עם אווה והיטלר בבונקר והם שומעים ברדיו על הכיבוש. דויד מודה שהוא שמח בהפסד גרמניה ויוצא מהבונקר. היטלר מודה בפני אווה שדויד הוא המוח מאחורי הכיבוש הנאצי. אווה הורגת את היטלר ואחר מספרת לדויד שתמיד חשה שיש בו משהו מיוחד. היא מכוונת אליו אקדח ומאלצת אותו לבוא איתה לבונקר... האם דויד יעריץ את עצמו כמו שהיטלר העריץ אותו ?, כמה טוב נראית אווה בעירום ? והאם מלחמת העולם השנייה הייתה שווה את זה.

ראיון אישי עם שפילברג - במאי הסרטעריכה

כתבת

מה גרם לך - אדם שתרם את חייו לשמר את זכר הניספים...

שפילברג

וזכר השניצולים...

כתבת

כן, וזכר הניצולים, להיות מוכן לשים כל כך הרבה כסף על סרט שאינו מבטיח: לא הצלחה באקרנים ולא ביקורת טובה.

שפילברג

יש לי כסף עלי. מה את מודאגת ?

כתבת

הרי "סיפורו האמיתי של דויד – יודנראט שהיטלר העריץ" – הוא תסריט שלכל הדעות מפגין במקרה הטוב (מדגימה איך נראית מפלצת) ...פאסיביות מוסרית.


שפילברג

מדובר בסרט שיכול להתפס כלעג לכאב האנושי. אך בסוף אנו מבינים שכל הכאב האנושי הבלתי יתואר בכלל, שקול כנגד חרמנות גרידא. הרצון של דויד לגעת, לתקוע, לתת בראש, מביא אותו לשפל המדרגה והוא מוכן למכור את כל הערכים עליהם גדל.

כתבת(סופרת באצבעותיה מגרעות)

מדובר, אחד: בנתק ריגשי טוטאלי לזהות היהודית. בחוסר כבוד למי שנספה בשואה. המין נתפס בסרט כדבר שתעשה הכול בשבילו, אפילו תמכור את עמך לשטן. איך אתה בתור יהודי שומר מסורת מסוגל להשקיע כסף ביצירה המחללת ערכים שהם בגדר נכסי צאן-ברזל ?

שפילברג

קודם כל חשוב להדגיש שנכסי הצאן הלכו לבנקים בשוויץ.

כתבת

איך התמודדת אתה עם דמותו של היטלר שמוצגת כדמות חיננית אפילו ?

שפילברג

היטלר לקלק לדויד במקום להרוג אותו. היטלר היה עושה הכול למען המטרה שלו, גם אם הוא ייצא מושפל. את המטרה שלו הוא הצליח להגשים, אבל אותי דווקא מעניין לראות את החרא היהודי שהוא אוכל כצידה לדרך ואת הפרצוף המר שיקרה לו כתוצאה מכך.

כתבת

אתה לא חושב שעניין השיער הנושר להיטלר שבעיתו הוא חפץ ברצח היהודים הוא רעיון ירוד וטיפשי ?

שפילברג

כלל לא, נשירת השיער מסמנת באופן בוטה את חולשת האדם למול הטבע והשינויים שהוא מכתיב בגופינו החומרי והאומלל. ולעומת החומר קיים הרעיון – הרוח, היטלר הצליח להתעלות מעל החומר ולהגשים בעזרתו את הרוח.

כתבת

האם היטלר היה אדם או מפלצת ?

שפילברג

אדם הוא בסך הכול אוסף של זכרונות שמונע על ידי הרעיון של להיות יותר "מגניב " ופוטוגני בכל זיכרון וזיכרון. היטלר היה אדם רגיל שאיכשהו הצליח להצטלם כשהוא חופשי לפוטו-רצח.

כתבת

מה דעתך על תפיסת האלוהים בסרט ?

שפילברג

עד תקופה השואה היו הרבה אנשים דתיים. או שאלוהים לא אהב אותם וישב בסבלנות אין קץ עד שיושמדו, או שהתעסק בדברים הפחות חשובים ביקום ולא שם לב לדליפת הגאז. בכול אופן אנחנו פה לספר שפעם במשך שישה ימים הוא עבד, וברא, אבל כנראה שכאשר היו אנשים שיתעדו את מה שעשה, אבד לו החשק ליצור והוא שקע בסוג דיכאון כזה של יוצרים.

כתבת

למה אתה חושב שלהיטלר היה צורך להגשמה רעיונית כל כך גדולה ?

שפילברג

פיצוי על חוסר ביטחון. תחשבי איזה אבסורד – מי שהיה עסוק בלחלק אנשים על פי אילן היוחסין שלהם, לא ידע בכלל לאיזה ענף הוא שייך. כל ימיו היה חרד שמוצאו מבבון שאולי היה יהודי. עזבי את בני משפחתי שנספו - כאדם ששותה מילקשייק בננות יש לי סלידה איומה ממנו.

כתבת

איך אתה בעצמך תופס את האלוהים ?

שפילברג

הסבל האנושי הוא בעצם סבל של אנשי פלסטלינה שלא יוצקו נכון לתוך התבנית. ובזה אלוהים גדול – בלעווט לנו את הצורה, פה ניכרת רוחו.

כתבת

האם בכית כאשר היטלר התאבד ?

שפילברג

בכיתי, כי דווקא שהיטלר נהיה מודע ורצה להרוג את היטלר, אז כבר לא היה עם מי לדבר.

כתבת

מה ניתן ללמוד על כותב התסריט ?


שפילברג

שהוא היה מעדיף בצפירת יום השואה – לשכב עם מישהי ולא לעמוד. (פאוזה) מה שמזכיר לי שאני והחברה הראשונה שלי לא העזנו לגעת זה בזו. ותמיד שנגענו - מרוב מבוכה ביקשנו סליחה.

כתבת

אז לא שכבתם ?

שפילברג

שכבנו ביום הכיפורים. יום הסליחות.

רשימת הדמויות עריכה

היטלר – 44, בחור רגיש, סימפטי, עם משיכה מיוחדת לחגים יהודיים, הוא צייר וחובב שירה. שמפצה עצמו על נשירת שיערותיו ברצח של מיליוני יהודים. דויד – 31, יודנראט במחנה ריכוז. בעל של מרים ואבא של דנה. יש לו כושר אסטרטגי מעולה ועל ידי מדיטציה שעושה בזמן שמחלק מרק במחנה הריכוז הוא מצליח להגות מהלכי מלחמה שתורמים להיטלר בכיבושיו. הוא יש לו חיבה מיוחדת לעבדול, נער שחור במחנה הריכוז. עבדול – 9, ילד שחור במחנה ריכוז. מרים – 35, אשתו של דויד ואמא של דנה. דנה – 12, ביתם של דויד ומרים. אווה בראון – 21, אהובתו של היטלר.



תסריט של 25 דקות עריכה

סיפורו האמיתי של דויד – יודנראט שהיטלר העריץ


1. חוץ. גינתו של דויד. יום

בזמן שדויד(31) משקה עם משפך פרחים בגינה, הוא מדבר בפלאפון עם היטלר(44) ששערותיו משוחות בהרבה ג'ל.

                                                     היטלר
  זה שיר חדש. אני צריך עוד לעבוד עליו, שומע ?
                                                     דויד
  שומע.
                                                      היטלר

בצל הג'ל, הזמן על השערות עובר מלטף, מסרק, תולש, (אנקת כאב מצמררת) אאאך...

                                                     דויד
  (אנקת כאב מצמררת) - אאא !
  

היטלר מקמט את הדף וזורק לפח. בפח יש הרבה שפופרות וקופסאות ג'ל מרוקנות.

                                                     היטלר (לוחש בדיסקרטיות)
  רק אתה אומר לי את האמת. אני גאה בך דויד.
                                                     דויד (פוסע צעד אחורה מפרח גדול ויפה שמעך)
  זה היה דווקא נחמד..
                                                     היטלר (אוחז את ראשו)
  שש... שתוק, שתוק !
     בבקשה ..
     2. פנים. דירתו של דויד. ערב פסח

המשפחה: דויד, מרים(35) ודנה(12) ישובים ליד שולחן הסדר, דלת ביתם פתוחה לרווחה, והם שרים.

                                                     המשפחה

...אליהו התשבי, אליהו הגלעדי, במהרה יבוא אלינו - )דויד מנחה לשיר שוב( ...במהרה יבוא אלינו, כמשיח בן דויד... (דויד מנחה לשיר שוב) במהרה יבוא אלינו...

היטלר ניצב בפתח. דויד קם והם מתחבקים.

                                                     דויד
  מה הולך בחזיתות ?
                                                     היטלר
  (מביט על הסובבים) הכול תקין... (לפתע בוחן את מבטו של דויד) נפלו לי בדרך שלוש שיערות.
                                          דויד (מקשיח פניו ולוחש)
  (מוודא) שלוש שערות ? (בנחישות) אם כך מחר 3000 יהודונים יעברו לשקים.
                                          היטלר
  אני רואה את העניין כסגור הרמטית.

דויד והיטלר מתיישבים.

                                          מרים (מקרבת אליה את דנה בגסות)
  מה שלומך דוד אדולף ?
                                          היטלר

אני בסדר חמודה בעזרת. (מעביר את מבטו למרים) למה אני נראה לחוץ ?

                                          מרים

לחוץ ? מה פתאום לחוץ ! אני לחוצה אולי.

                                          דויד
  יש לה הומור עצמי כזה... לא תמיד מצליחה להצחיק...

היטלר לפתע פורץ בצחוק לאות נימוס.

                                          דויד (מרים כוסית)

לחיים ! (מביט בחוסר נעימות על המבטים של מרים והיטלר ומייד תוקע מבט בכוסו) לחיי המלחמה !

דויד עוצם עיניים כמתפלל ואז שותה. היטלר גומע את היין במהירות.

                                          היטלר (מסתכל ברצינות ומלא סיפוק על הכוס)
  אני נהייתי גבר..
                                           מרים (לדויד)
  זה תירוש.
                                           היטלר (צוחק)
  אני לא יודע מה זה – אבל זה כבר עלה לי לראש.

היטלר מוציא מסרק קטן מכיסו ומעביר בשיערו בשיא האיטיות ובעיניים עצומות. דנה פוערת את עיניה בתמיהה. היטלר מעביר את ידו על השיער. מבטו של דויד חרד. היטלר מעביר לדויד את אגרופו הקפוץ ושם לו ביד משהו.

                                          דנה (להיטלר)
  יש לך ג'ל על השיער.
                                          מרים (  ,O.S קוטעת את דנה)
  חמודה !

דויד פותח את ידו ומגלה ארבע שיערות. הוא מהדק את אגרופו סביב השערות. וטורק את אגרופו בשולחן אך בנסיון נואש למנוע את זה מעצמו.

                                          היטלר (לדנה)
  יש דברים שאי אפשר לעצור.
                                          מרים
  את התעשייה הכבדה של גרמניה למשל.
                                          דויד (בודק את תגובתו של היטלר)

את המפעלים של הג'ל... ואז את נשירת השערות...

                                          דנה
  את הנשימה אי אפשר לעצור (לוקחת אויר לריאות ועוצרת את הנשימה).

היטלר מניד את ראשו בהסכמה ברצינות תהומית ואחר כך מנסה להניד לשלילה כמו בויכוח עם עצמו הוא שותה עוד כוסית ונראה סובל.

                                          דנה
  אתמול ראיתי מישהו מת, הוא היה (עושה פרצוף גועלי ומעוותת ידיים)...
                                          היטלר 
  (מאיץ את אכילתו עובר במהירות בין שתייה ואוכל) כן ? כאלה הם החיים. אני מניח שסיפרו לך...

(מתרכז בתחושותיו) ...על הזמן ואיך שהוא עובר, או נגמר או נגנב ממך כשאתה צעיר ואז בא יהודי ויש לך שתי אפשרויות, להניח תפילין ולוותר או... או לברוח, לחפש מקום חם להיות בו, להתכרבל בחושך מתחת השמיכה ולאכול משהו טעים ששמרת לאחר כך, ואז לקום, ואם נשארו גחלים אז להיצמד לאח, להמיס קוביית שוקולד על כפית.

                                          דנה
  התנור שלנו הוא של אפייה (מצביעה).
                                          היטלר
  כן ? לכמה מעלות הוא מגיע ? זה לא תנור חמודה.
                                          דויד (נכנס לשיחה בפתאומיות)
  אדולף אם בא לך אפילו חמץ -  לחם, (מצביע על התנור) יש לנו פה טוסטר.
                                                     היטלר
  לזה אתה קורא טוסטר ? לכמה מעלות הוא מגיע ?
                                            דויד
  מעלות ?  לא יודע (פונה למרים) צריך לשאול את יוסף.
  
                                           מרים (לדויד)
  יוסף מת.
                                           היטלר
  לכמה מעלות הוא מגיע ?
                                           מרים (להיטלר)
  מי ? יוסף ?
  
                                           מרים (ממהרת להרים כוסית)
  לחיים !
                                           דויד
  לחיים !
                                           היטלר (כועס)
  מה זה אומר !

היטלר דוחף מצה עם מרור לפה (עושה פרצוף גועלי).

                                           היטלר
  מה זה הדבר המריר הזה ?
                                           מרים
  זה מרור (שמה לדנה יד על הפה).
                                           דנה (בורחת מהיד של מרים וקוראת בקול)
   על שם שמיררו המצרים את חיי אבותינו במצריים !
                                           היטלר (מופתע)

מיררו עם מרור ? (מעביר בדחייה מפית על לשונו) כמה זה לקילו ?

                                           דויד (מצביע במהירות על החרוסת)
  חרוסת, זה טוב לטעם...

היטלר לוקח בכפית את שארית החרוסת שנותרה בכלי, מורח על מצה ומזדרז לדחוף לפה.

                                           מרים (קמה)
  אני אביא עוד חרוסת.
                                                      היטלר

לא תודה - אני מאחר לטיסה, כלומר... (מתקן בטינה עצמית) הטייס פשוט הקדים.

(מביט במרים) אני נראה לחוץ או משהו ?
                                           מרים (מתיישבת)
  (בביטחון) לחוץ ? מה פתאום לחוץ !
                                           דויד (נכנס פתאום לשיחה)
  ...את לא לחוצה !
                                           היטלר (קם ולובש את מקטורנו)

אז בתיאבון ! ותודה ! היטלר תמיד זוכר טובה תחת טובה. (הולך לדלת אך מסתובב לפתע) - איך קראת לאדום ? (נזכר) הא מרור ! (הולך לדלת).

                                                      דנה
  הייל היטלר !
                                                      היטלר (היטלר עוצר באחת, מסתובב לעברה וצועק)

הייל ! (מחפש בזיכרונו) הייל...

                                                      דויד
  דנה.
                                           היטלר (צועק)
  הייל דנה !

היטלר יוצא וסוגר את הדלת.

      מרים מסמנת לדנה לשתוק עם אצבע על הפה.
                                                      דנה
  אמא דוד היטלר הוא מוזר.
                                                      מרים
  ששש...
                                                      דנה
  אוף זה מעצבן - למה את תמיד אומרת לי ששששש... 

היטלר חוזר לפתע לדירה. מרים שמה יד על פיה של דנה, דנה מנסה להכות על ידיה של מרים.

                                                      היטלר
  בטעות סגרתי את הדלת. להשאיר אותה פתוחה ?
                                     דנה
   כן. 
  
                                     דויד
   לא.  	
  
                                     מרים
   כן.  	
  
                                     דנה
   אז לא. 
                                                      היטלר

זה בדיוק מה שאמרתי לעצמי ! (מחזיק ידיים מאחורי הגב, מתכופף מעט קדימה וסוקר בעיניו את השלושה כמו דוקטור שמבשר בשורה) יכול להיות שגם לכם יש… פיצול אישיות. ו... מרים, אם אפשר – הרייך צריך את עזרתך.

                                           דויד (קם במהירות)
  את לא לובשת את החזייה הזו יותר !

היטלר ניגש ומרים את הכלי של החרוסת.

                                                      מרים
  חרוסת ? לרייך ? אוי (אומרת במאולץ) בטח, בטח... בשמחה. 

3. חוץ. מחנה ריכוז. יום

ישנו תור ארוך של אנשים. דויד מחלק מרק מסיר גדול. דויד לפתע מבחין מרחוק בעבדול (9) מולך על ידי חייל גרמני.

                                                      דויד

(קורא לפתע) עבדול ! (דויד קורא לבחור צעיר מהתור) סליחה ! תחליף אותי ! אני כבר חוזר.

הבחור מחליף אותו. דויד רץ לעבר החייל ועוצר במרחק של חמישים מטר ממנו.

                                           דויד (צועק ומצדיע)
  הייל היטלר.

החייל מבחין בו ועוצר.

                                           דויד

אני והוא עושים לכם הופעה היום בערב. אתה לא יכול לקחת אותו.

                                                       חייל (מופתע)
  הופעה ?!
                                                      דויד
  כן, הופעה.
                                                      עבדול
  קוראים לזה ראפ.
                                           חייל
  זה מתואם עם המשרד הראשי  ?
                                           דויד
  כמובן שזה מתואם.

חייל

  כדאי לכם שזה יהיה מצוין.
                                                      דויד
  כן, אדוני.

דויד ועבדול הולכים לכיוון דוכן חלוקת המרק. דויד שומע מרחוק את הפלאפון שלו מצלצל ורץ להרימו.

                                                      היטלר (o.s) 

למה אתה לא עונה ?

                                  דויד

היה חסר מים במרק.

                                 היטלר (o.s)

כבשנו את בלגיה. מה עכשיו ?

                                                      דויד

יפה מאוד ידידי. כל הכבוד.

                                                      היטלר

זה הכול... הכול בזכותך ! מה השלב הבא ?

                                                      דויד
  אדוני, אני יחזור אליך בהקדם עם מהלך חדש.
                                                      היטלר

תקשיב לי טוב יודנראט – אתה אומר לי עכשיו. מה השלב הבא ?

                                                      דויד
  אתה הזרמת שריון מהבלטיות ?
                                                      היטלר
  כן, הכול מוכן.
                                                      דויד
  תשמע... עשיתי מדיטציית מרק אבל...
                                                      היטלר
  אבל מה ? אין לך רעיונות חדשים ?

דויד מחריש.

                                                      היטלר

היה לך יותר מידי רעש יהודי באוזן ? התור היהודי היה ארוך מידי ? צפוף מידי ? תן פקודה – היום הורגים עוד אלף.

היטלר מעביר יד בשיערו ובודק את מספר השערות שנשרו לו. נשרו לו שתי שיערות.

                                                      היטלר
  אתה שומע ? 2000 אנשים היום לטרבלינקה. 
                                                      דויד (מלהיט את עצמו)

כן אדוני ! רק נעצים על המפה.

                                                      היטלר

רק נאצים על המפה. בהצלחה.

דויד משפיל מבטו ומוסיף לחלק מרק.

4. פנים. הסטודיו של היטלר. צהריים

דויד בא לסטודיו של היטלר. הוא רואה אותו מצייר על בריסטול ענק בצבעים של אש. הוא מצייר באמצעות זריקה אקראית של דיו על הבריסטול כשהוא קופץ ורץ מצד לצד. דויד מתקרב ומתיל את צלו על הציור, ידיו מונחות על מותניו ברוגע.

                                                      דויד (משנן)

תן לידיים לצייר למוח לנוח ללב לדבר

ובסילבסטר תוכל לקטוף מעץ האשוח.

היטלר מזנק על הרצפה עם מכחול תבול בשחור ומצייר בשחור דמות בדיוק במקום שמוטל על הבריסטול צילו של דויד.

                                           היטלר (קורא)
  אתה גאון !

היטלר מסתובב כלפיו, הם מתחבקים ומדברים.

                                    (המשך) 
     אתה אוהב אותי דויד ?
                                           דויד

כמו שאני אוהב את דמי שלי שאול ! (מתרחק ממנו) כלומר זו.. זו בדיחה.. יש בדיחה באידיש הולכת...(בשנאה עצמית) אלוהים ! - בטח בטח שאני אוהב אותך ! (חוזר לחבק)

היטלר מתמלא בדחייה. היטלר מפסיק חיבוקו ושם ידו על שכמו של דויד.

                                           היטלר (פוסע לעבר דוכן הבאר)
  בוא נשתה משהו, לחיי המלחמה.
                                           דויד
  לחיי האמנות.

היטלר צוחק, ממלא שתי כוסיות. הם מתיישבים. היטלר לוגם מהכוס.

                                           היטלר

נשרו לי היום שתיים עשרה שיערות. (שותה ומרים עיניו לדויד). ...אני מצטער, באמת מצטער, אין לי שליטה על זה.

דויד קם ונותן להיטלר סתירה. היטלר נועץ בו מבטו ומוציא את אקדחו. הוא מכוון על דויד ומתחיל לבכות.

                                                      היטלר

תגיד לי שזה לא קרה. תגיד לי שזה קרה בטעות.

היטלר מכוון אל עצמו את האקדח. היטלר ניגש לדויד, מחבק אותו ובוכה.

                                           דויד
  ציירת ציור מאוד יפה. ציור אמנותי (דויד תוקע סיגריה לא מודלקת בפה של עצמו).
  

היטלר מחבק חזק. הסיגריה של דויד נופלת. היטלר מוציא ממחטה מכיסו האחורי ומביט בציור.

                                           היטלר 

לא, זה ציור מלחמתי דויד... אתה... (מקנח את אפו להפתעת דויד) אתה הטעות היהודית של חיי. (מחבק אותו בחוזקה לא מוסברת ומתייפח).

                                           דויד
  אני רוצה היום להופיע במשרד הראשי של המחנה. בזמן המשתה.
                                                      היטלר (מתרחק ממנו)
  אתה בטח צוחק.
                                                      דויד
  לא אני לא צוחק. זה מה שאמרתי לקצין במחנה. החיים שלי תלויים בהופעה הזו.

היטלר מתרחק ממנו ומהנהן בראשו.

5. פנים. דירתו של דויד. ערב

מרים יושבת מול דויד בשולחן ושותה תה.

                                           מרים

הוא פלש להולנד ! אנחנו נאבד את אלכס וגריטה ומנחם הקטן, אנחנו נאבד אותם !

דויד ניגש ומחבק אותה.

                                           מרים

אל תיגע בי ! אנחנו חיים פה כאילו זה בסדר, אנחנו חיים בזמן שהחברים שלנו נשרפים ! אתה באמת הצעת לו את רעיון הבלנדר ?

                                           דויד (מנסה להשתיק אותה)

ששש... (כועס) זה היה נראה לך מעשי ?

                                            מרים
  הוא בנה או לא בנה בלנדר ענקי ?
                                            דויד
  כן, אבל מה שאני התכוונתי היה סתם בצחוק !
                                           מרים (דוחפת את דויד).

בצחוק ? בשביל הצחוק שמעתי אותך אומר לו להשתמש בגז הליום במקלחות ! לדעתי... ורק לדעתי, כי רק אני נשארתי - אתה עוזר לו קצת יותר מידי ! (הולכת). (מפטירה) עבד לשטן.

                                           דויד
  מרים !

דויד נכנס לחדרה של דנה ביתו. דנה מלבישה בובה.

                                           דנה
  אבא משעמם לי בבית, ואתה לא נותן לחברים לבוא אלי.
                                           דויד
  יהיה בסדר – עוד מעט כשהמלחמה תגמר. עוד מעט (מנסה לחייך).
                                           דנה (כועסת)
  אתה תמיד אומר את זה !

דנה שומטת את הבובה. והולכת להישכב במיטתה על ביטנה כשראשה מופנה אל הקיר. דויד מתיישב על המיטה.

                                                      דויד (שר)

נומי ביתי נומי אחר כך תקומי ותשתי הרבה חלב שיהיה לך כוח רב וברגליך הקטנות תעלי ארצה... (רוצה שתשלים אותו) ארצה... אבות.

6. פנים. משתה במשרד הראשי של המחנה. ערב.

מנחה הערב עומד על הבמה ומקריא. המון האנשים ישובים לצד שולחנות עגולים ושותים לשכרה.

                                           מנחה

גבירותי ורבותי אני רוצה להזמין לבמה את דויד ואבדאלה. הם אמנם יהודים או שחורים. אחד מהם... - אתם כבר תשימו לב לבד מי זה מי ! תרשו לי להזמין לבמה. (צוחק) היינריך אתה תתאפק עם האקדח נכון להערב. קבלו אותם !

דויד נכנס לבמה מצד אחד ועבדול נכנס מצד שני. עבדול עושה קולות של ראפ.

                                           דויד

חולדה יהודית הולכת על ארבע. (מחיאות כפיים) חולדה יהודית מוצצת את הדם.

  איזה דם ?
                                           עבדול
  הו, הו, הו
                                           דויד
  חולדה יהודית מוצצת את הדם.
                                           עבדול
  איי בי איי בי איי בי
                                           דויד

מי מכם שלא הבחין, אנחנו סתם רוחות ! - מורידים לכם שתייה בגרון הערב.

                                           עבדול
  עוד מעט נלך, עוד מעט נלך וירו לנו בגב.
                                           דויד
  למות כמו יתושים או למות כמו חולדות.
                                           עבדול

במקלחות ובתנור בבור עם הכדור

                                           דויד
  הי הו הי הו.

היינריך יורה על עבדול. מנחה הערב קם מרים את ידיו מעלה לסמן להפסקת אש.

                                           המנחה (צועק)

הוא יודנראט ! אתה לא הורג את היודנראט !

היינריך מחזיר לאיטו את האקדח לנרתיק.

                                           היינריך (לעצמו)

מה זה יודנראט ?

                                           המנחה

אני מזמין את כולם ליין על חשבוני. (קול מחיאות כפיים) מחיאות כפיים לעבדול. מחיאות כפיים ליודנראט. בשירם הנפלא אחד מאיתנו עומד למות. מי ייתן ועבדול עוד שומע אותנו.

דויד גורר את עבדול לאחורי הקלעים שופך עליו מים ונותן לו סתירות אך הוא לא קם. דויד בוכה.

                                           דויד (זועק)
  היטלר !
  

7. פנים. חדר המלחמה של היטלר בבונקר. יום

ישנם ציורים קטנים של גיבובי צבעים מבולגנים על הקירות. מפה ענקית עם נעצים. ישנו דגל נאצי בו צלב קרס על קן הציור, שמצוירים עליו קווים מסולסלים ורודים. ציור הלהבות עם הצל של דויד פרוש על דלת הבונקר. יש בריסטול ענק שמתפרש על קיר ופולש לתקרה. הוא מכיל עץ יחסים שמתפצל לשניים ובמקום ענף אילן היוחסין של אביו תלויות מדליות. ישנו פסל של עייט עם טרף בטלפיו. היטלר קירח.

אווה בראון (21) עושה מסג' להיטלר והוא יושב מתוח. דויד יושב מולו. הם שומעים ברדיו חדשות על החזית המזרחית והחזית באיטליה.

                                           היטלר (לדויד)
  אתה מרוצה עכשיו ?
                                           דויד
  אני לא יכול להיות מרוצה.
                                           היטלר (צועק)
  אתה שמח ?
                                           דויד

אני שמח.

דויד קם והולך לעבר הדלת. היטלר מוציא את אקדחו. קול של יריות. עיניו של דויד נפערות. היטלר ירה על הצל של דויד שבציורו על הדלת.

                                           אווה
  מה אתה עושה ! זה הציור האהוב עליך !

דויד נועץ בהיטלר מבט מאשים וסוגר את הדלת. דויד עוצר מבחוץ להקשיב לשיחתם ועושה פרצופים תימהוניים למשמע דברי השניים. אווה מדברת מאחורי היטלר כשהוא יושב ומביט בציור שעל הדלת.

                                                      היטלר (O.S  צועק)

את לא מבינה ! הוא יותר טוב מהנשמה שלי !

                                                      אווה

אתה היטלר ! אתה כבשת את אירופה כולה ואת אפריקה...

                                                      היטלר (מחוסר כוחות)

אני רק עשיתי את מה שדויד אמר לי לעשות. אני רק בורג קטן...

                                           אווה (צועקת)
  מספיק !
                                           היטלר
  ...ואני חשבתי שאני אלוהים !
                                           אווה

היו לך את כל הסיבות... (מהורהרת) (פאוזה) אתה חייב לתת לי להתאחד איתו !

דויד מרים גבה. היטלר מסתובב לעברה תמה. אווה מכוונת אקדח ויורה להיטלר בראש. דם ניתז על הפסל של העיט האוחז בטרף כך שרק הטרף נצבע בדם.


8. פנים. מסדרון הבונקר של היטלר. יום

דויד מרים גבה ומתחיל ללכת. אווה רצה אחרי דויד. הוא לא מבחין בה. היא נעצרת.

                                           אווה (שרה)
  בין יושבין ובין מסובין, בין אוכלים ובין מסובים...
                                           דויד (עוצר הליכתו לפתע ואומר לעצמו)
  אני חלמתי את כול זה ?
כמה חיילי אס אס רצים עם האקדח במסדרון ונעצרים מאחורי אווה. דויד מסתובב לעברם.
                                           החיילים (שרים)
  הלילה הזה הלילה הזה כולו מצא, אה ,אה , הלילה הזה הלילה הזה כולו מצה.
                                           אווה
  אתה כבשת את ליבי ואת כל אירופה.
                                           דויד (מסתובב כלפיה)
  וואו, מה יותר גדול ?
                                           אווה

מחוגי השעון כמו חרבות נשרו לרגליך. ורגליך רצו בקצב התקתוק כובשות בכול צעד עוד ועוד...

                                           דויד
  בלונדיניות ?
     אני מצטער - אני רוצה שיאהבו אותי בלי שום סיבה.
                                           אווה 
  אתה מדבר על אקט רומנטי – פיסי ? 
                                           דויד (מכווץ פניו בגועל)
  אני מעדיף לעשות תנוחה תשע.
                                           אווה (פניה תמוהות)
  לרדת לעצמך ? 
                                           דויד
  תגידי כפרה - את לא עם היטלר ?
                                           אווה

גם לא הייתי ! לאורך כל הדרך ראיתי שיש בך משהו מסתורי. משהו... (מתחננת) ...תיגע בי לפני שאני גומרת לבד ! (החיילים שמים עליה ידיים אך היא מעיפה אותן) (צורחת על החיילים) טיפשים !

אווה מכוונת אל דויד אקדח.

                                           דויד ( V.O שם ידיים בכיסים והולך לעברה)   

נו טוב תירגעי את, מה יש לך, חושבת זאתי יכולה לעשות עלי דאווינים, את רוצה זיין - בסדר.

9. פנים. חדר המלחמה של היטלר בבונקר. יום

אווה נועלת את הדלת, דויד מוריד את חולצתו ומתיישב על השולחן.

                                           אווה

ואת כל הסיפור הזה פינטזתה - רק בשביל שסוף סוף - תראה אותי מתפשטת לך בחלום. אבל לא בא לי ! (זורקת עליו את האקדח) יאללה תתאבד, זה מה שאתה תמיד עושה בסוף, ומתעורר כשאתה מרחם על עצמך – אז יאללה נו.

מסך שחור, קול של ירייה וכתוביות סיום.

Ad blocker interference detected!


Wikia is a free-to-use site that makes money from advertising. We have a modified experience for viewers using ad blockers

Wikia is not accessible if you’ve made further modifications. Remove the custom ad blocker rule(s) and the page will load as expected.

ברחבי אתר Wikia

ויקי אקראית