פיצול אישיות

פיצול אישיות

לפעמים כשאני פוקח עיניים בבוקר,

אני נזכר איך ההורים שלי תמיד אומרים:

'ומה היום?'

ואפשר לראות בקלות שהם עצבנים עלי

ושנמאס להם ממני,

הם תמיד אומרים לי:

'יש לך מחלה נדירה ואתה צריך כבר להבריא'

הם אומרים לי בפנים חמוצות ,'יש לך פיצול אישיות'.

ההורים שלי מחייבים אותי לישון בבית,

וזה למרות שאני בן שלושים וארבע,

הם אומרים שלפעמים אני מתנהג כמו ילד, ממש כמו תינוק

ואני אומר דברים לא ברורים ומבקש חלב בבקבוק

ואפילו אני שוכח שאני איש מבוגר כבר – 'שלושים וארבע זה לא צחוק !'.

היום בבוקר, איך שפקחתי את העיניים, אמא באה ושאלה:

'ומה היום?'

אז חייכתי ואמרתי לה: 'בוקר טוב',

אז אמא אמרה: 'אתה סנדלר, אתה זוכר?',

'אתה בן שלושים וארבע, אתה זוכר?'

ואז ידעתי אמא שלי משוגעת ושהיא בעצמה

שכחה שאני בן ארבע וחצי

ושבבוקר אני רוצה ארוחת בוקר.

אז שאלתי: "אמא עשית לי שוקו חם?"

ואז אמא צרחה עלי:

"אתה אמרת אתמול שאתה לא אוהב שוקו !",

אז בכיתי בערך חצי שעה, ורק אז קיבלתי שוקו חם.

אחר כך, אמא עזרה לי להתלבש,

ואז הלכתי לעבודה.